הפלמנקו של להקת רמאנגר: פראיות מהוקצעת

רות אשל – עכבר העיר – 1.4.2010
קרן ואבנר פסח יוצרים פלמנקו משובח במסורת משפחת פארוקו הספרדית.
גם מי שאינם מכורים לפלמנקו, יתקשו שלא ללכת שבי אחר התוכנית האיכותית של להקת "ראמאנגר" – מופע שירה, נגינה ומחול. לפני כשנה העלו קרן ואבנר פסח את תוכניתם המשובחת ופרצו אל עולם המחול הספרדי בישראל עם מופע פלמנקו מקצועי בסדר גודל שנראה בישראל לעתים רחוקות. הם שומרים על פלמנקו בסגנון מסורת משפחת פארוקו הספרדית, המאופיין בפראיות מהוקצעת.
אין זה סגנון התר אחר אצילות ואלגנטיות של עבודת ידיים וטורסו כמו אצל סילביה דוראן, אלא כזה המשופע בעבודת רגליים כוחנית וישירה, כשהרוך ניתן במינונים קטנים ומבוקרים. בני הזוג הם רקדנים מנוסים, חפים מכל לחלוחית נעורים; יש להם סיפור חיים, זיכרונות. גופם, כמו זה של הרקדניות, אינו גוף קלאסי של רקדן. המופע מוקפד מאוד. הוא ישיר וחזק, כראוי למסורת שהזדככה במשך מאות שנים ומכה בצופים במלוא עוצמתה. בני הזוג פסח שומרים על המסורת של אחת המשפחות החשובות בפלמנקו בספרד, לנוכח ניסיונות עדכניים ליצור מחול פלמנקו תיאטרלי ולמהול סגנונות.
בזמן המופע אפשר לעקוב אחר המפגש בין הנגנים, הזמרים והרקדנים, הכבולים לאותו מקצב אבל כל אחד נותן אינטרפרטציה משלו. כך נוצרו על הבמה שלושה מסלולים יצירתיים של שלושה סוגי מדיה אמנותיים, שחתמו עצמם יחד ברגע של ניצוץ הארה בקריאת ה"אולה!" שש הרקדניות הישראליות, שליוו את זוג הסולנים, הפנימו את סגנון הפארוקו, רקדו כעדת נשים נחושה, טורפת, מדויקת עם נוכחות בימתית. התלבושות היו מכובדות, לא חושפניות, מושקעות, מחויטות ובהקו בהקפדה.
הנגנים היו נהדרים, וכך גם הזמרים. כשיהודה שוויקי הצנום פותח את פיו, קולו ממלא את כל חלל התיאטרון, הגוף נהפך לתיבת תהודה ענקית. מרגש לשמוע את שירתו של לוסה אנטיו ויש להודות לבני הזוג פסח, שהביאו זמר ברמה כה גבוהה.
לקראת סיום המופע האווירה נעשית משוחררת יותר: הרקדנים בלבן, הרקדניות מחייכות והמופע מתרומם לקרשנדו של חגיגה גדולה גם במסורת חמורת הסבר.

לקריאת הכתבה בעכבר העיר

חזרה לכתבות >>